היום שבו החלטתי להפסיק

כבר תקופה שאני מהרהרת בעניין ומתלבטת,
כבר תקופה שאני כמעט ואז מתחרטת.
כבר תקופה שאני יודעת שהסוף קרוב,
זוכרת שהיה נעים ולרוב גם טוב.
כבר תקופה שאני מחכה לרגע שאכריע,
ואולי בכלל תהיה היא זו שתודיע.

באמת שזכיתי, אני אמא ברת מזל,
כי מהרגע הראשון זה היה לי פשוט וקל.
מעריכה את כל הרגעים, זוכרת את כולם,
השעות הקטנות של הלילה, הטיולים בעולם.

ועכשיו, פותחת דף חדש, מניחה מאחור,
מבטיחה לעצמי, שתמיד תמיד אזכור.
מסכמת תקופה מדהימה ומופלאה,
תקופה של חיבור ושל קירבה ניפלאה.

השבוע, אחרי שנתיים ו(כמעט)רבע,
החלטתי בשביל שתינו, לרגע.
השבוע החלטתי שזה הזמן לשחרר,
עם הרבה עצב וכאב, כך מסתבר.

מבטיחה להמשיך לחבק ולאכול בנשיקות,
מבטיחה ללטף ברכות ופשוט… להיות.

רגעים של חיבור וקירבה ניפלאה