מרק אפונה סמיך שעושה חשק לעוד

שמתי לב שבתקופה האחרונה, מאז שפיצית אוכלת (כמעט) הכל, אני נהנית יותר להכין אוכל, לה ולנו. יותר מזה, לפעמים (אבל רק לפעמים) ממש מתחשק לי לבשל, שזה בכלל מוזר, כי מדובר בתחום שמעולם לא היה "כוס התה" שלי (אני בכלל טיפוס של קפה). אבל כשמתחשק אז מתחשק וכבר תקופה שממש התחשק לי להכין מרק אפונה

מג'דרה אלוהית וקלה להכנה

כשהייתי ילדה, הייתה לנו מטפלת בוכרית. היא הכינה לי ולאחי כל מיני מטעמים שלפני כן לא הכרנו. למשל: עוגת מצה ושוקולד בפסח (אבל זה לפוסט אחר), אושפולו (תבשיל אורז עם עוף וגזר) וגם מג'דרה (אלוהית!). זה היה המפגש הראשון שלי (שאני זוכרת) עם מג'דרה. מאז יוצא לי לאכול מג'דרה (טובה יותר או פחות), פעם במיליון

מרק תירס סיני בטעם של פעם (ללא גלוטן וללא לקטוז)

לאחרונה עלה החשד שהקטנה אולי רגישה ללקטוז ו/או לגלוטן. אז לאחר התייעצות עם רופא הילדים, החלטנו לנסות שבועיים ללא גלוטן וללא לקטוז. אך מאחר ואני מניקה, הוחלט שגם אני אצטרף לדיאטה החדשה, כדי למנוע מצב שבו תקבל ולו כמות מזערית דרך חלב האם. מוכרחה להודות שזה מאתגר, בעיקר בשבילי. ראשית כיוון שאחד הויתורים ה"כואבים" יותר