ממש לפני שבוע הכנסנו את פיצית בפעם הראשונה לגן. ולמרות שבתוך שבוע אחד (בלבד), הספקנו לעבור כבר שני "סופי שבוע" ולצאת ולהכנס לשגרה פעמיים. הצלחתי ללקט מספר רשמים על שבוע ראשון של קליטה והסתגלות, ואלה הם:
על פרידה ורגישות
כן, כולם עוברים את זה בשלב זה או אחר. כן, גם אנחנו עברנו את זה. כן, לאבא ואמא (אצלנו בעיקר לאמא…) זה כנראה קשה יותר. כן, זה חלק מהתהליך. ועוד כהנה וכהנה. אבל אלוהים, כמה דמעות נשפכו השבוע. ולא, הן לא היו רק של פיצית…
על חפץ ומעבר
כדי לרכך את המכה שבמעבר מהבית לגן, ממליצים ה"מומחים" על "אובייקט מעבר" – חפץ אהוב, שבזמנים קשים יזכיר את הבית וינחם את הפעוט. רצוי שהחפץ יהיה אהוב אבל לא יקר מדי (רגשית או כלכלית) או כזה שאין לו תחליף, כך שבמידה והוא חלילה נהרס או נעלם, תוכלו לקנות אחד זהה בקלות ומבלי להזדקק למשכנתא.
פה לגמר תחרות חפץ המעבר, הגיעו שני מועמדים סופיים – נבי, ארנב המיטה (עלה כ-30 ₪ ברשת מוצצים), שמלווה את פיצית בלילות כבר כמעט שנה ובובת אופסי דייזי, הדמות החמודה והצבעונית מהסדרה הגן הקסום, שמשיקה בימים אלה חברת "הנסיך הקטן" (39.90 ₪).

על שברים ונפילות
למרות שהקטנטנים שלנו נראים היצורים הכי עדינים ושבירים בעולם, מסתבר שגם נפילה מגובה של מטר פלוס על הפרצוף, לא יעצור אותם מלהמשיך לרוץ, להשתולל ולטפס מחדש.. בכיון קצר (מהבהלה) חיבוק מנחם של גננת ויאללה לטפס על המתקן הבא.
על בגדי גן ובלאגן
זה בכלל לא משנה אם זו חולצה ב-10 שקלים או ב-50 (לא שיש לפיצית חולצות ב-50 שקלים, אבל לשם הבהרת הפואנטה, תזרמו איתי), אבל לחזור לילדה מוכתמת בכחול וסגול, עם אצבעות ירוקות, נעליים מרוחות בגזר ומכנסיים ברוטב עגבניות, זה לא תענוג גדול.
מבירור עם חברותיי האמהות, כנראה שלפסיכ הפרטי שלי אין הרבה מקום בגן. "זאת ציפייה ריאלית שינסו לשמור על הבגדים, וציפייה לא מאוד ריאלית שיצליחו" שיתפה אותי חברה טובה מניסיונה הצנוע, בעודי משפשפת אורז מסוליות נעליים קטנטנות.
אז רגע לפני שמתחיל שבוע חדש, אני לוקחת נשימה עמוקה וצוללת בחזרה להסתגלות וקליטה… ושיהיה בהצלחה.