ילדים קטנים – ילדים גדולים

ילדים קטנים - ילדים גדולים

לא מזמן (שבועיים) פיצית "חגגה" שנה ושמונה חודשים של קיימות. איכשהו מאז הלידה אני מרגישה כאילו מישהו לחץ, שמא בטעות, על כפתור הפסט פורוורד של חיי. איכשהו בין לילה יש לי בבית ילדה גדולה ועצמאית, כזו שרחוקה שנות אור מהתינוקת שכמעט שכחתי שהיתה פה לפני רגע. מכירים את התחושה הזו שהזמן עף? אז בדיוק ככה.

 

השבוע, בטיוליי הקבועים במרשתת, נתקלתי בפוסט המקסים הזה, שדיבר על כל מיני רעיונות אפשריים כדי לשמר את זכרונות הילדות של הילדים שלנו, עבורם (ועבורינו גם). אז אם גם אתם מרגישים שהילדים גדלים מהר מדי, ומתחשק לכם לשמר עוד קצת את ההווה, הרעיונות הבאים יכולים להתאים בדיוק בשבילכם. אני את חלקם כבר מיישמת –

אלבום תקופתי – כבר סיפרתי בעבר שאני טיפוס שחובב נוסטלגיה, לכן אין זה פלא שאחד הדברים החביבים עליי הוא לדפדף באלבומי הילדות שלי. משהו בתמונות המודפסות בשילוב הכיתובים המצחיקים של הוריי פשוט פורט לי על מיתרי הרגש. מאחר וגם אני, כמו כל הורה בעידן הסמארטפונים, מתעדת חדשות לבקרים ובאדיקות רבה את כל מעללייה של פיצית – בתמונות, בסרטונים וביומן.

החלטתי שאחת לתקופה אארוז את שלל הזכרונות בין דפים מבריקים ובאריזת ספר קשיחה. את האלבום הראשון הדפסתי לרגל חגיגות גיל שנה, ומאז כבר שלחתי עוד ספר להדפסה. התמונות הנבחרות יחד עם הגיגיה נחות ומחכות לה על מדף האלבומים המשפחתי. שימו לב, מדי פעם צצים קופוני הנחה לכל מיני אתרים להדפסת אלבומים. עד כה השתמשתי בתוכנה של אתר לופה, תוכלו להוריד את התוכנה בקישור הזה.

תמונות והגיגים נחים על המדף
תמונות והגיגים נחים על המדף

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כמו תמונה על קיר – מסתבר שאחד הטרנדים הבולטים כיום בתחום עיצוב הפנים, אחרי קיר בריקים, הוא תלייה של משפטי השראה/מילים על קירות הבית. אני מחבבת את הטרנד הזה ולכן אין זה פלא שבחרתי לתלות בחדר של פיצית, תמונת קנבס עם שמה ופרטיי לידתה. לחילופין אפשר לבחור בציטוט של אחד מהגיגי הפעוט. מאחר ואופנות ידועות כדבר שמתחלף, אם כבר התחברנו לטרנד מסוים, כדאי ואף רצוי לתת לו טאץ' אישי או על-זמני, כזה שלא יימאס ממנו גם בעוד שנים. ואם יימאס תמיד נוכל להסיר.

עם טאץ' אישי ועל זמני
עם טאץ' אישי ועל זמני

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שמירת חפצים – הצמידים מבית החולים, צעצוע אהוב שכבר נזנח או הבגד איתו יצא הקטן מבית החולים הם מזכרת מתוקה שאפשר למסגר. אני יודעת ששמרתי את הצמידים שלנו, השאלה המעניינת היא איפה… הפרוייקט הבא – למצוא ולמסגר אותם.

להפוך ציור למציאות – אני יכולה רק לדמיין את האושר שחווה ילד, כאשר אחד מציוריו הדו מימדיים, התעורר לחיים והפך לבובה תלת מימדית. לגמרי משהו שאני מתכננת לעשות, כשיגיע היום. בינתיים אני נהנת להסתכל על התמונות והרעיונות שבקישור הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: