רגע לפני שמתחילים את הגן, ברחנו מהחום והלחות הארצישראלים ויצאנו לחפוש קצת באירופה הקרירה. אני מודה, טיול בחו"ל עם ילדים קטנים, תמיד גורם לי לחשוש, בעיקר כי זו בעיה לתכנן, שהרי ילדים הם לא הדבר הכי צפוי שיש… אבל החלטנו לקחת את הסיכון למען רענון הנפש הקולקטיבית של המשפחה.
תפסנו דיל מוצלח של הרגע האחרון לוינה. חמישה ימים, ארבעה לילות, מעכשיו לעוד יומיים. וזרמנו על זה. תקתוק זריז של ארגונים אחרונים (החלפת כסף, מזוודות וכל הלוגיסטיקה שמסביב) ולדרך. וינה היא עיר שיש לה המון מה להציע, לא משנה באיזה הרכב אתם נוסעים. אבל מאחר ו"רק על עצמי לספר ידעתי", אציין רק את המקומות שהיו רלוונטים במסלול שלנו. מסלול רגוע של שני מבוגרים ופעוטה.
כמה הערות חשובות לפני –
נסו לסדר את המזוודות כמה שיותר מוקדם! טיסת בוקר באמצע הלילה (כי כשיוצאים לשדה ב-3 בלילה זה לא באמת נחשב בוקר) + שעתיים שינה בלבד (פסיכים, מי מסדר מזוודות שעתיים לפני טיסה?!), סידרו לנו יום טיול ראשון ארוך וסופר מעייף. שבשילוב עם השיניים הטוחנות שמשגעות את פיצית (ואותנו. אוף, שיצאו כבר!!!), נגמר על ארבע, מילולית.
צ'ק אין כדאי לעשות באינטרנט. ואם אין אפשרות, נסו להגיע מוקדם לשדה התעופה ולהבטיח לעצמכם מקום נוח עם הילדים. במזל לגמרי שמרו לנו בחברה (Niki) שלשה בשורה הראשונה.
לימדו את היעד. קודם לבחירת היעד, בדקנו ברשת מה אפשר לעשות בוינה עם פעוטה. בנוסף הצטיידנו במדריך שיחור לוינה שעזר לנו להחליט מה מתאים יותר או פחות עבור הטיול הנוכחי.
שימו לב שהיעד הנבחר נגיש לסוג הטיול. וינה מרושתת ברשת מסועפת של רכבות, חשמליות ואוטובוסים והכל מאד נגיש ונוח. אמנם לקח לנו יומיים להתאפס, בעיקר בגלל קשיי שפה (מי שאמר שעברית שפה קשה, לא שבר מספיק שיניים בגרמנית), אבל ברגע שמבינים, קל מאוד להתמצא ולהגיע ממקום למקום.
משדה התעופה בחרנו להגיע למלון במונית ונפרדנו מכמעט 42 אירו (מחיר שחיטה!!!). אבל בהמשך קנינו כרטיס סטייל "חופשי יומי" ל-72 שעות שעולה כ-15 אירו לכרטיס (!), וכולל את כל התחבורה הציבורית. בנוסף כמעט כל סוגי התחבורה הציבורית נגישים לנכים ולעגלות. שזה מצוין למי שמטייל עם עגלה, כמונו.
מקומות שכדאי לבקר בהם בוינה –
קתדרלת סן סטפן וכיכר סטפן (Stephanplaz) – אנחנו הגענו לראות את מיסת יום ראשון, שבמקרה הייתה גם מיסת הפסחא. הקתדרלה המרשימה שוכנת בליבה של העיר העתיקה ומשקפת את ההוד והפאר של וינה. כיכר סטפן ציורית ומיוחדת וממנה ניתן לצאת לסיורי כרכרות ברחבי העיר. פיצית התלהבה במיוחד מהסוסים.
הפראטר – הפארק הגדול והנודע של וינה, המוכר גם כ"ריאה הירוקה" של העיר. בפראטר קילומטרים על גבי קילומטרים של שבילים (לאופניים, לסוסים וכן, גם להולכי רגל), פינות חמד מטופחות ואפילו פארק שעשועים עצום. בפארק השעשועים גלגל ענק (המפורסם של וינה), רכבות הרים, רכבות שדים, קרוסלות, כסאות מסתובבים ומה לא. כשמתעייפים, אפשר להמשיך לפארק הירוק הסמוך ולעצור באחת מפינות החמד. בהזדמנות אחת, עצרנו בפארק לארוחת צהריים של סנדביצ'ים, מעשה ידי האיש. ובהזדמנות אחרת, גילינו בפארק גן שעשועים עם נדנדות ומגלשה ענקית.
אי הדנובה – בין הדנובה לדנובה החדשה, ישנו אי ובו פארק ארוך עם מדשאות אינסופיות, שביל אופניים ואפילו WiFi חופשי. ניתן לטייל לאורך הגדה, לנוח בפינה שלווה או ליהנות מהשמש החמימה על אחד הספסלים הפזורים לאורכה.
ארמון שנברון – אפשר להקדיש לו יום טיול שלם. זהו ארמון הקיץ של משפחת המלוכה, הבנוי בסגנון הרוקוקו המפואר. בנוסף לסיור מודרך (עם מכשירי שמיעה אישיים) בארמון, ניתן למצוא במקום גנים רחבי ידיים (שהכניסה אליהם היא ללא עלות), גן חיות, גן מבוכים, גן משחקים לילדים, גן פרטי ועוד. בכניסה לארמון ולכבוד חג הפסחא הוקם שוק אמנים ובו גם דוכני מזון ופעילויות לכל המשפחה שהעביר לנו בנעימים את הזמן, עד לשעת הכניסה לסיור בארמון.
הסיור בארמון, אורך כשעה וכולל הסברים רבים על הארמון ועל שוכניו בתקופות השונות, מעניין מאוד למבוגרים, אבל פיצית התעייפה והחלה לאבד סבלנות לקראת סופו. את המשך היום העברנו בטיול שליו בגנים המטופחים הסובבים את הארמון. כחלק מהכרטיס המשולב שקנינו (שכולל סיור בארמון, כניסה לגן הפרטי ולגן המבוכים), ישנה גם תצפית מרשימה על הגן והארמון. כל כך נהנינו מהשלווה שבכלל לא שמנו לב שהזמן פשוט ברח לנו. שימו לב – התצפית על הארמון לא נגישה לעגלות. אנחנו נאלצנו לעלות בתורות, מאחר ופיצית נרדמה בעגלה.
ארמון בלבדר – הנוף באמת יפיפה. הארמון כולל שני מבנים מרשימים וביניהם גנים מעוצבים ומטופחים. אנחנו תפסנו פינה בגן לארוחת עשר. בעוד פיצית התלהבה מהיונים, רדפה אחריהן תוך שהיא אוספת זרדים וסביונים.
בית הונדרטווסר – באזור החדש יותר של העיר שוכן בית מיוחד, ססגוני ומשוגע שתכנן האומן מזכוכית וברזל. בנוסף ניתן לבקר במרכז הקניות Kalke Village שגם אותו תכנן האומן.
רובע המוזיאונים וארמון הופבורג – קומפלקס ענק שבעבר היה מרכז המלוכה וכיום משכן מוזיאונים רבים, את בית הספר הספרדי לרכיבה ועוד. אנחנו ויתרנו על מוזיאונים בטיול הזה, מתוך מחשבה שפיצית לא תחזיק מעמד ולכן רק טיילנו במתחם הגדול. עם עצירה בגן היפה של הארמון, גם כאן, כמו ביתר העיר פורחים צבעוני ענק.
האוכל שכדאי לאכול בוינה –
שניצל – שניצל וינאי אוכלים ב- Figlmuller, שהיא ה-מסעדה לשניצל וינאי ובכלל לשניצל. קיימות שתי מסעדות תחת אותו השם. האחת, המקורית, מקבלת הזמנות בלבד. ובשנייה, החדשה, תור מכובד בכניסה. אנחנו החלטנו לנסות את מזלנו ולעמוד בתור. שלהפתעתנו מתקדם בקצב סביר בהחלט. אם תלכו על המומלצים שלהם, תקבלו שניצל ענק, שגדול יותר מהצלחת מלווה תפוחי אדמה ובירת הבית. מוצלח מאד והמחיר סביר אבל לא זול.
עוגות – וינה ידועה בעוגות שלה. למען האמת לא יצא לנו לאכול הרבה עוגות. שמענו בעיקר על עוגת Sachertorte, עוגת שוקולד עם שכבת ריבת מישמש. לנו יצא לטעום ממנה רגע לפני החזרה הביתה, בהמתנה בשדה התעופה. אבל אתם, אל תחכו לרגע האחרון. פרגנו לעצמכם מהמטעמים שיש לוינה להציע.
***או בקיצור, החוויה שלנו מוינה עם פעוטה כללה בעיקר – ארמונות, פארקים, אוכל טוב ומזג אוויר מושלם. והכל באווירה רגועה ונינוחה, שזה המתכון המוצלח לחופשה משפחתית מוצלחת.***
Exploring Mommy 