הכן ילדך לחורף

"השפן הקטן שכח לסגור הדלת, הצטנן המסכן וקיבל נזלת. לה לה לה אפצ'י לה לה לה אפצ'י…" על פניו שיר ילדים כייפי וחמוד. אממה כשהקטנצ'יק הפרטי מנוזל זה ממש לא כייפי ולא חמוד בכלל.

בימים האחרונים גם השפנפנה הקטנה שלנו מתמודדת עם נזלת טורדנית שהחליטה לבקר. ולי בכלל נדמה שמישהו החליף את הקטנטונת החמודה מהחדר הסמוך ובמקומה אני מגדלת פה דארת' ויידר. אז מעבר לתסכול שבלראות אותה סובלת ונאבקת על כל נשימה, היא כמובן לא מצליחה לאכול או לישון (דברים הכרוכים בנשימה וכעת מסתיימים בבכי). ואם היא לא ישנה – אף אחד לא ישן, וכבר יומיים שאמא ואבא מסתובבים כמו זומבים טרוטי עיניים. כאמור ממש לא כייפי ולא חמוד בכלל.

כחיית האינטרנט שאנוכי, מיד אצתי-רצתי לחפש בנבכי האינטרנט מה לעשות, התייעצתי עם מיטב המוחות ובדקתי בספרות על דרכי התמודדות, הכל במטרה לקבל את הקטנטונת החמודה והחייכנית שלי בחזרה. אז לרגל עונת המעבר ולקראת החורף הקרב, עונות הידועות לשמצה בכל הכרוך במחלות. קבלו כמה טיפים שאיגדתי במיוחד, שיסייעו לכם לעבור את החורף הקרוב בשלום –

נזלת
באתר של טיפטיפות מבית כצט, מבחינים בין נזלת אלרגית (שקופה ודלילה) הנגרמת ממפגש בין המערכת החיסונית לאלרגניים שונים לבין נזלת נגיפית (ירקרקה/צהובה) הנגרמת כתוצאה מזיהום של חלל האף על ידי וירוסים שונים. הטיפול בנזלת הוא בעיקר טיפול סימפטומטי המקל על תסמיני הנזלת, עד יחלוף זעם.

על ידי תמיסת מי מלח למשל, אותה ניתן לקנות בכל בית מרקחת. פשוט מטפטפים לתוך הנחיר כדי לייבש את הנזלת. טוב, אני מודה פשוט זה לא, בעיקר כשהקטנה מתנגדת בתוקף ולא מפסיקה לזוז ולהקשות על התהליך.

הטיית המזרן באזור הראש, על ידי קלסר או מגבת מגולגלת, כך שלמעשה המזרן יהיה מונח בשיפוע קל. מנח זה ימנע מהנזלת לרדת לגרון ולגרום לשיעול.

"תרופת סבתא" מוכרת היא להניח בצל חתוך בסמוך לראש בזמן השינה. אדי הבצל אמורים לייבש את הנזלת. מודה, עוד לא ניסינו זאת פה, איכשהו ניחוח הבצל ברחבי הבית קצת עוצר בעדי.

הדרך ההומיאופתית להקלה על האף הסתום היא באמצעות שימוש בטיפות שמן אקליפטוס לימוני. ניתן לטפטף מספר טיפות מהשמן האתרי על חיתול טטרה ולהניח את החיתול בסמוך לראש בזמן השינה. ריח השמן אפילו נעים לאווירה בבית.

אופציה נוספת היא להשתמש במכשיר אדים חמים או קרים. אל מכשיר האדים החמים ניתן להוסיף מספר טיפות משמן האקליפטוס. אמנם לא ניתן לעשות זאת במכשיר האדים הקרים, אך מכשיר זה נחשב בטיחותי יותר. בכל מקרה יש להקפיד על כך שלא יישארו מים עומדים במכשיר, על מנת למנוע הצטברות חיידקים העלולים לגרום למחלת הלגיונרים (דלקת ריאות קשה).

לבריאות!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיעול
גם במקרי שיעול מבחינים בין שיעול יבש (סטרידור), המלווה בקשיי נשימה/"צפצופים" ונגרם מאלרגיה, זיהום או וירוס, למול שיעול עם ליחה. הליחה עלול להפריע לנשימה ולגרום להקאה והיא גם מצע לבקטריות. כדי להקל על שיעולים ניתן לעשות אינהלציה, לתת סירופ נגד שיעול (בהתייעצות עם רופא).

כאשר מדובר בשיעול יבש, הספר "תרופות סבתא" מאת דבורה ליבוביץ' ממליץ על שימוש במכשיר אדים או בשמנים אתריים כמו אקליפטוס, מרווה, הדס ואורן.

חום
חום הוא דרכו של הגוף להתמודד ולהגן על עצמו מפני מחלה. "כשחום הגוף עולה, הכדוריות הלבנות תוקפות ואוכלות את החיידקים שפלשו לגוף. תקיפת החיידקים תהיה טובה יותר בחום גבוה מאשר בחום נמוך. כלומר, הגוף מייצר חומר אנטי ויראלי טוב יותר כאשר החום הוא 38 מעלות, מאשר בחום של 37 מעלות. אדם שמגיב בחום גבוה אינו חולה יותר קשה, אלא חולה שהגוף שלו מגיב כלפי המחלה ביתר יעילות. עם זאת כאשר חום הגוף עולה על 40 מעלות, הסיכוי ברוב המקרים הוא כי מדובר במחלה חיידקית ולא במחלה ויראלית. וכאשר מדובר במחלה חיידקית, נחוץ טיפול אנטיביוטי מתאים ומהיר, ומכאן הדחיפות בבדיקת רופא". מסביר פרופ' מרק מימוני, מנהל מחלקת אשפוז יום ומיון במרכז "שניידר" לרפואת ילדים, בכתבה אליה התראיין במגזין הורים וילדים.

בחודשי החיים הראשונים של התינוק, מומלץ לראות רופא באם חום הגוף גבוה מ37.8 מעלות. במידה והרופא אינו זמין, מומלץ להתייעץ עם מוקד קופת החולים או לגשת למיון. והעיקר שתהיו לי בריאים.