קודם כל, אני מרגישה שמחובתי להשלים פערים מהפעם שעברה. אז ככה, יש לנו בת! איזו התרגשות!!! הבדיקה עצמה הייתה מיוחדת ומרגשת מאוד (למרות ועם כל הקיטש שבדברי).
זה התחיל כבר בבוקר הבדיקה, בהתרגשות מכך שסופסוף נגלה מה אני מגדלת בבטן. זה המשיך בנסיעה מרתקת למכון של קופת החולים, כי בתור חילונים גמורים הנסיעה לבדיקה, שבמרכז שכונה דתית, הייתה לנו כמו ביקור בארץ זרה. ההתרגשות כמובן הגיעה לשיאה בבדיקה עצמה, שצולמה בווידיאו על-ידי הבעל (והאבא לעתיד) הגאה.
אחרי שהרופא בדק את העוברון, שזכה לשם צ'ופצ'יק כבר מימיו הראשונים ברחם, מכל זווית אפשרית (inside and out), זכינו לבשורה המשמחת: זו בת! הקטנטונת חובבת הצילום, דאגה לעשות לנו פוזות יפיפיות לאורך הבדיקה, ובסופה יצאנו מחובקים ומחויכים, אוחזים באוצר גדול: מצלמה עמוסת סרטוני וידאו, 2 סטריפים ארוכים של תמונות פוטוגניות של צ'ופצ'יקית הקטנה וידיעה משמחת אחת.
בהמשך היום הפצנו את הבשורה ואפילו קצת תמונות למשפחות, שכמובן התרגשו מאוד (כמעט כמונו). החמים (שלהם כבר נכד ונכדה מבנם הבכור), אמנם מתורגלים אבל עדיין מצפים בכיליון עיניים לקוקיות ולבגדים הוורודים. ואצלי במשפחה? שמחה והילולה. הורי הנרגשים הספיקו תוך יממה להפיץ את התמונות של הקטנה עד לצד השני של העולם, כדי שגם הדודים באמריקה הרחוקה יוכלו להתלהב איתנו – מסתבר שככה זה להיות פורצת הדרך במשפחה.
לפוסט המקורי בסלונה – לחץ כאן
Exploring Mommy 